המתיקות שבחיינו

נושא מאוד חשוב ומהותי למשקל, לבריאות הגוף והנפש (כולל בריאות השיניים)- הינו הסוכר.
הסוכר הינו תרכובת פחמנית, התרכובות הפחמניות שנותנות לנו את הטעם המתוק, הן פחמימות פשוטות, דהיינו חד סוכר (גלוקוז, פרוקטוז וגלקטוז), ודו סוכר (מלטוז, לקטוז וסוכרוז)
הצמח מייצר סוכר מהפחמן הדו חמצני שהוא קולט מהאוויר ומהמים שהוא קולט מהקרקע. ביחד עם אור השמש מיוצר בצמח הסוכר.
סוכר מזוקק הינו סוכר שמופרד מיתר חומרי המזון. הסוכר המזוקק שאנו מכירים בשימוש היומיומי מופק מקנה הסוכר או מסלק הסוכר. להבדיל מאכילת הפרי למשל שהינו מזון שלם שכחלק ממרכיביו קיים גם הסוכר. אך גם מפירות ניתן להזיק לגוף אם אוכלים בצורה לא מבוקרת ובהתאם למצב הבריאותי.
סוכר לבן אינו נחוץ מבחינה תזונתית והינו בשימוש רק מהמאה ה-15, צריכתו עולה עם השנים ואיתו גם החולי וההשמנה.
בתהליך הפקת הסוכר מקנה הסוכר, מופרד הנוזל שנקרא מולסה, הינו פחממתי ומתוק כמו הסוכר אך יתרונותיו הם תכולת מינרלים: כמות יפה של ברזל שגם נספג טוב בגוף, אשלגן, סידן ומעט ויטמיני B. להפקת הסוכר ממשיכים בתהליך הזיקוק וההלבנה עד לקבלת הסוכר הלבן, שהינו פחמימה ריקה, שגוזלת מהגוף ויטמינים ומינרלים לשם ספיגתה בגוף,- הסוכר החום עובר תהליך אחד פחות, ההבדלים בין הסוכר החום ללבן אינם גדולים. ישנם סוכרים שנמכרים כסוכר חום אך למעשה זה סוכר לבן צבוע בצבע כרמל, סוכר דמררה הוא הטוב בקבוצה מאחר והוצא מתוך תהליך הזיקוק. מכיל מעט ויטמיני B וכמויות זעירות של ברזל וסידן. סוכר זה הינו פחות מעובד ומכיל מולסה.
האינדקס הגליקמי של הסוכר הינו 100, זאת אומרת מעלה במהירות את הסוכר בדם ואיתו גם את האינסולין שמופרש מהלבלב שעובד קשה בתפריט המכיל הרבה סוכרים או אצל סוכרתיים שכבר פיתחו תנגודת לאינסולין. אחד החוקרים הדגולים בתחום השפעות המעבר מתזונה מסורתית לתזונה מערבית היה דוקטור לרפואת שיניים אמריקאי בשם ווסטון פרייס.
מחקריו על השפעות המעבר מתזונה מסורתית לתזונה מערבית וזיהוי המרכיבים הספציפיים החסרים בתזונה זו הם בעלי חשיבות שלא ניתנת לתיאור. ממליצה בחום להורים ולרופאים או לכאלה שבלימודי רפואה לקרוא את ספרו Nutrition and Physical Degeneration. אין ספק שהיו פחות ילדים עם הפרעות קשב, פחות חולים במחלות כרוניות והשמנה אילו הייתה המודעות שכתובה בספר זה על בסיס מחקריו, ד”ר פרייס פעל בחצי הראשון של המאה ה-20 בקליבלנד, אוהיו. היריעה קצרה מלפרט ולהסביר את הנזקים שהבאנו על עצמינו עם הכנסת הסוכר / קמח לבן לתפריט.
הנה דוגמא לתהליך אחד שקורה בגופינו לאחר אכילת סוכר (סוכר נמצא בצורה מוסוות כמעט בכל משקה, מוצר תעשייתי ועוד): אדם אוכל סוכר, נוצרת רמה גבוהה של סוכר בדם, המתבטאת בעצבנות, מתח ורעב חוזר ונשנה. מצב זה נקרא היפרגליקמיה. רמת הסוכר הגבוהה מאותתת לגוף להפריש יותר אינסולין כדי להתמודד עם ההצפה בסוכר. אך הכמות הגדולה של אינסולין שמופרשת דוחפת את רמת הסוכר מטה-מטה, יותר מדי, עד למצב הנקרא היפוגליקמיה – סימניה של ההיפוגליקמיה הם: מצב רוח לא יציב, בלבול, חרדות, דיכאון, אבדון זיכרון זמני, עייפות, וכאבי ראש. כדי לפצות את עצמו רגשית על תופעות לא, נעימות אלה האדם אוכל שוב סוכר, ושוב עולה רמת הסוכר בדם, מופרש אינסולין המוריד אותה, וחוזר חלילה.
אם נקצר, תפריט שמכיל הרבה סוכר (בגלוי ובמסווה) ודל במרכיבים חיוניים אחרים מביא עלינו: עששת שיניים, השמנה ואיתה כל נזקי ההשמנה, מחלות לב ושבץ, יתר לחץ דם וכולסטרול, סרטן, סוכרת, דלקת מפרקים, בעיות נשימה, דיכאון וחרדה, אוסטיאופורוזיס, הפרעות קשב במיוחד אצל ילדים, התפשטות של קנדידה, הפרעות הורמונאליות ובעיות פוריות והשפעה על מחלות כרוניות בכלל.
הסוכר נגיש כמעט בכל מזון מוכן (אפילו ברוטב קנוי לסלט ועוד..), משקאות, קינוחים, אכילת מאפים, בצקים, פתיתים מקמח לבן שמתפרקים גם הם לפחמימה פשוטה ולכן מבלי לשים לב ניתן לצרוך כמות גדולה של סוכרים בתפריט.
כל ההשפעות השליליות של הסוכרים קורות בגלל תהליך של, גליקציה, שהוא הקשר בין החלבון לסוכר.
הקשרים שנוצרים בין הסוכר לחלבון, גורמים להקשיית החלבון, ברקמות חיבור, בכלי הדם, בעיניים…לדוגמא חלבון הקולוגן (בכליה, בעור…),חלבון הקריסטלין (שבעדשת העין), ומכאן למשל חלק מהנזקים של חולי סוכרת בכליות, בעניים (גם הקטראקט).
הפגיעה בחלבון הקולוגן גורמת גם לירידה באלסטיות של העור, העור מתקמט ומתכווץ, אלסטיות העורקים- לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ועוד.
ד”א ההיקשרות שלו לחלבון ההמוגלובין נותנת בבדיקות דם את המדד הנכון לגבי רמות סוכר בדם (Hba1c), להבדיל מהבדיקה הפשוטה של גלוקוז בדם.
בשבוע הבא אפרט על סוגי סוכרים שקיימים בשווקים כמו האגבה, סירופ מייפל ועוד. וכן על הממתיקים המלאכותיים, עד אז אני מציעה להימנע מהממתיקים המלאכותיים…

לשיתוף: