מזון למחשבה ומחשבה מזינה

“ההשמנה בגנטיקה שלי “…” במשפחתי יש סוכרת”..
“כולנו במשפחה סובלים מכולסטרול גבוה”….”אינני מתמידה”…
“כל החיים אני עושה דיאטות”…. “את המזון הזה אני לא אוהבת”…. “לא טעים לי”….
“בן הזוג/ בת הזוג שלי לעולם לא ישתף/ תשתף פעולה”…
“אני חייבת לרזות עד לתאריך…” “כל החיים אני במלחמה על המשקל”…
“למרות שאני יודעת שלא טוב לי, אין סיכוי שאפסיק” “אין סיכוי שלא אוכל בלילה…
“אני לא אוכלת בצל עוד מהבית”…

מוכרות לכם אמירות אלו או דומות בסגנון….?
חלק מהמשפטים מלווים אתכם בחיים, למרות שלא פועלים לטובתכם?
אולי אתם אפילו סובלים כשאתם חושבים מחשבות אלו ואחרות,
אך ממשיכים לחשוב אותן?

תחום המומחיות הראשוני שלי בטיפול, הינו תזונה, ולכן העיסוק למעשה הוא המזונות, ערכם התזונתי והשפעתם על הבריאות/ חולי. מטרתי לרפא אנשים ממחלות שונות ומגוונות שלצערי “עוטפות” אותנו מכל כיוון בעולם המודרני, עם “תזונת השפע”. להנחות אנשים עם עודף משקל להוריד את שכבות השומן, ויחד עם השומן להוריד גם את ההרגל להעלות הכל מחדש.

בילדותי חוויתי במשפחתי אובדנים של אנשים קרובים ויקרים, מסיבות שונות.
גדלתי בבית עם “נטייה להשמנה” ו”חשיבה של אדם שמן”. ראיתי את האדם הקרוב לי ביותר בתהליך השמנה, שגרר אחריו מחלות כמו יתר לחץ דם, כולסטרול, סוכרת, שחיקת מפרקים…., כשהתבגרתי, בשנים בהם עסקתי בגרפיקה, חוויתי סטרס גדול שקיים במשרדי פרסום (ובעוד מקומות עבודה כמובן). החוויה והניסיון שלי כאמא לאורך השנים, ובעיקר בשנים האחרונות הניסיון עם המטופלים, המשתתפים בקבוצות, הרצאות.., הביאו אותי להבנה, שלמעשה כ”כ ברורה, אך עם זאת מסובכת וקשה-
כיצד המחשבות שלנו ותבניות המחשבה, חוזרות ואיתם האמירות ששגורות בפינו ומנהלות לנו את החיים, או יותר נכון מזינות אותנו.
מפה סיפור הביצה והתרנגולת!
אומנם מיידע וניסיון שיש לי, למזון שאנו אוכלים יש השפעה על המחשבות שלנו ובכלל על מערכת העצבים, אבל מה שלא ברור הוא מה קודם למה?
המחשבות שמזינות אותנו במשפטי מנטרה שקיימים ושגורים בפינו ומשפיעות כמובן גם על המזון הנכנס לגופינו, או שהמזון שאנו אוכלים משפיע על המחשבות.
דפוסי מחשבה ואיתם הרגלים נוצרים כתוצאה מחינוך, חוויות, התנסויות, טראומות,
אישיות וכו….
דפוסי מחשבה רבים מידי, תופסים מקום קבע בחיינו, יותר מכל חבר / בן משפחה,
הם כל הזמן איתנו, חלק מעצמינו.

מחשבה היא דבר נפלא, אבל אם היא אינה משרתת אותנו, גורמת לסבל, לקושי ואולי אפילו בסופו של דבר באה כנגדנו. מדוע להשאיר אותה?
אם בן הזוג /בת הזוג, הילד, האמא, האבא, השכן, החבר… פוגעים בנו או פועלים שלא לטובתינו, לרוב נמצא את עצמינו מעירים להם/ נפגעים/ מביעים את טובתינו ועמדתנו,
אז למה?! אנחנו לא פועלים כך לגבי דפוסי המחשבה שקיימים בנו, פוגעים בנו, מקשים עלינו, גורמים לנו לנזקים נפשיים, כספיים, חברתיים….?
יש לזכור עובדה בסיסית חשובה, אנחנו בני האדם היננו חלק מהטבע, ועובדה שנכונה לצמחים הצומחים ולחיות החיות סביבנו, נכונה גם לנו. הכל משתנה כל הזמן!
שום דבר לא קבוע! שום דבר גם לא מובן מאליו!
בפעילות גוף האדם החל מהמיקרו ברמת התא, יש שינויים, נשברים דברים, נבנים, מתרבים, משתנים…
אז למה, דפוס מחשבה כמו “אין סיכוי שאתמיד” בכלל רלוונטי?
אם אין משהו קבוע בכלל בהתנהלות הטבע.
למה דפוס מחשבה כמו “לא רוצה לוותר על החיים הטובים לכן לא אעשה שינוי”,
אמור להיות טוב לנו?,

לדעתי דפוס מחשבה הינו אוסף של התנגדיות ופחדים מפני הסיכוי לחיות חיים טובים יותר, לא ניתן להימנע משינויים, כל התנגדות לשינוי הינה בניגוד לחוקי הטבע שלנו.
בטבע ישנם שינויים שקורים לאט מאוד וישנם שינויים מהירים ודרמטיים. גם בני האדם
כל אחד והטבע שלו, אחד שבנוי לשינויים איטיים והדרגתיים ואחר לשינויים מהירים וקיצוניים.
אך ההתנגדות משינוי חוסמת אותנו, מזינה את דפוסי המחשבה שקיימים בנו.
אם נחזור לתחום המזון, אותם דפוסי מחשבה מזינים את גופינו, משפיעים על בריאותינו
ועל המזון שאנחנו בוחרים לאכול.

כמובן שהתחום עוד רחב ומורכב הרבה יותר, אני מציעה למטופלים שלי וכן בקבוצות ובהרצאות שאני מעבירה. להשתדל להתייחס לרגע הזה, להיות פחות עסוקים בהמשך היום/ העתיד ולא לדוש בעבר. כל רגע הינו רגע חדש.
הזינו את המחשבות שלכם בחוויה של הרגע. ההוויה שקיימת כל הזמן הופכת לחוויה כשאנחנו נוכחים בהווה, כך ה-ח של הנוכח הופכת את ההוויה לחוויה.
החוויה מאפשרת לנו לשנות את המחשבות ולהשתחרר מדפוסי מחשבה שפוגעים בנו.
שינוי מחשבות אינו פשוט ואפילו מאוד מאוד קשה, אבל אפשרי !.
אסיים מאמר זה במשפט של אברהם לינקולן:
“מה שחשוב הוא לא כמה שנים היית בחיים, אלא כמה חיית בשנים שהיית”.

לשיתוף: