שום – על שום מה?

בהרצאות שאני מעבירה לרוב עולה שמו של השום כהמלצה חמה! ועם ההמלצה גם החיוך או הבעה כלשהיא שמגיעה מהמשתתפים, בשל ריחו והטבעת החותם שהשום משאיר אצל אוכליו. עד כדי בדיחה “מה עדיף להיות בריאים או למות מבדידות?!?”. לשמחתי ישנם הרבה אנשים שהשום מאוד מתאים להם בריאותית, ואכן הם אינם מתנגדים ואפילו מאוד אוהבים את השום הטרי.
מי הוא השום ועל שום מה הינו מצטיין בהשפעתו החיובית?
ירק ממשפחת השומיים, צמח תבלין, השום הקטן- גדול בהשפעתו, מופיע בחיינו החל מאמונות שונות (תליית שום מחוץ לדלת וכו.) ועד למחקרים על מרכיביו והשפעתו החזקה בבריאות האדם.
בשום כבמשפחת נוגדני החמצון בצבע הלבן (בצל, בצל סגול, בצל ירוק, כרישה, בצל שאלוט, עירית) ישנם פיטוכימיקליים רבים בניהם תרכובות גופרית שונות ורבות העוצמה.
תרכובות הגופרית נמצאות בבצלים לסוגיהם ובקרובי משפחתם השום, כרישה והעירית.
חלק מתרכובות הגופרית מופרדות בירק השלם (בצל/ שום) ע”י ממבראנה (דופן התא) ובזמן שחרק (בזמן הגידול) או האדם כשחותך / לועס אותו, נקרעות הממבראנות ומתאפשר מפגש בין החומרים, מפגש זה מניב תרכובות חריפות ומדמיעות. מנגנון חכם זה של הצמח נועד להגן עליו מפני פגיעת חרקים. ממחקרים נראה כי תרכובות הגופרית עשויות לסייע במניעת סרטן המעי הגס, וושט וסרטן השד וכן תרכובת גופרית מסוימת שעשויה לטפל בסרטן העור.
אליצין, אחת מתרכובות הגופרית האחראיות לריחו האופייני של השום, היא בעלת פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת נגיפים חזקה, ויחד עם ויטמין C שנמצא בשום, עוזרת בקטילת חיידקים. הוכח שאליצין יעיל נגד זיהומים שכיחים כמו הצטננויות, שפעת, נגיפי קיבה ופטריית קנדידה, וגם נגד חיידקים גורמי מחלות תוקפניים כמו שחפת ובוטוליזם. צריכת שום גם עשויה להפחית את הנזקים הנגרמים על ידי החיידק הליקובקטר פילורי האחראי למרבית הכיבים העיכוליים.
לשום יכולת הגנה גדולה נגד חמצון, ערך ORAC, הינו מדד לרמה נוגדת חמצון שיש במזונות, ככל שהערך גבוה כך מטיב עם הבריאות ומונע נזקי חמצון, לשום ערך ORAC גבוה במיוחד של 1939 יחידות מה שמצביע על היכולת המרשימה שלו לפעול כנגד תהליכי חמצון ונזקיהם.
לשום יכולת לעזור במניעת סיבוכי סוכרת ברשתית העין, בכליות ובמערכת העצבים- הנגרמות על ידי חוסר איזון בין הרדיקלים החופשיים, הנוצרים כשרמות הסוכר בדם נותרות גבוהות וכמו שציינתי קודם גם כאמצעיי הגנה של הגוף נגד נזקי חימצון.
מחקרים רבים מראים כי צריכה סדירה של שום מפחיתה את רמות לחץ דם, מפחיתה את רמות ה-LDL (הכולסטרול “הרע”), מעלה את רמות ה-HDL (הכולסטרול “הטוב”), מפחיתה את רמות הטריגליצרידים, מפחיתה את היצמדות הטסיות, ומעוררת פיברינליזה, תהליך בו מפרק הגוף קרישי דם. כתוצאה מכל אלה, מסייע השום במניעת טרשת עורקים ומחלת לב סוכרתית, ומקטין את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי.
השום מכיל גם ויטמין C וסלניום (מינרל חשוב לבלוטת התריס, לתפקוד תקין ולמניעת נזקי חימצון בלב, כליות, טחול, כבד ומערכת החיסון).
השום כמו הבצל גם נוגד מחלות דלקתיות, מכיל תרכובות המעכבות אינזימים היוצרים חומרים דלקתיים. בשילוב הויטמין C שבו הינו כלי עזר למניעת התקפות חמורות של אסטמה, וכן אפשרי להחלשת הכאב והדלקת של דלקות מפרקים שונות.
האליצין, תרכובת הגופרית הידועה ביותר בשום, נוצרת, כאשר חומר בלתי פעיל הנקרא אלין, הופך בזמן החיתוך (בסכין או בשיניים) לחומר הפעיל הנקרא אליצין. מומלץ לאכול את השום הטרי לאחר קיצוץ שיני השום והנחתן לכמה דקות, כדי לאפשר את ייצור האליצין. לתבשילים, עדיף להוסיף את השום עם סיום הבישול, הבישול / אפיה משאירים את הטעם שהשום מוסיף לתבשיל/ מאפה אך החומרים הפעילים שבו אינם מועילים לנו. הכמות שנבחנה במחקרים מקבילה ל-2-1 שיני שום טרי ביום.
לפי הרפואה העממית השום מומלץ לטיפול נגד תולעי מעיים, טיפול בשעורה בעין, חיטוי פצעים, כאבי אוזניים ועוד.
פעילות בגוף שהתגלתה בנוסף לתפקידיו הרבים של האליצין ושרבים ישתכנעו ויאהבו לקרוא הינה מניעת צבירת משקל!
מומלץ להימנע מצריכת שום במקרים של דלקת בקיבה, רגישות או כיב בקיבה. לא מומלץ לצרוך שום במינונים גבוהים בהריון. בהנקה עלול לגרום לגזים או אי נוחות במערכת העיכול של התינוק.

לשיתוף: