עדשה תרבותית או כמו שאנחנו קוראים להם ברבים "עדשים", אכן כדאי להרגיש ולהתייחס אליה, מגיע לה כבוד!
בעקבות התגובות הרבות לאחר שני הטורים האחרונים שכתבתי על שיבולת שועל והחומוס,
הבנתי שיש עוד צורך באינפורמציה על מזונות מזינים, מה טוב לנו בהם?! בכדי לתת להם דגש בתפריט היומי.
העדשה הינה עוד אחת ממשפחת הקטניות, מכילה מעט שומן, דלה בנתרן ולכן טובה כמובן גם לסובלים מלחץ דם גבוה, מכילה מעט סידן ואחוז נכבד של חלבון (28% ), העדשה הינה העשירה ביותר בחלבון לאחר הסויה ממשפחת הקטניות, משפחה חשובה מבחינה תזונתית, אך בייחוד לצמחוניים כיוון שמהווה תחליף חשוב לחלבון בשילוב הדגנים או משפחת האגוזים והגרעינים.
מכילה ויטמינים מקבוצת B בניהם החומצה הפולית ו-B1 התיאמין שנמצא בחסר למשל באורז, עוד סיבה לשלב בין אורז לעדשים (תבשיל המג'דרה הידוע),
עשירה גם בויטמין A (הבטא קרוטן) וברזל.
בעולם יש עשרות סוגי עדשים, שונים זה מזה בצבע ובצורה. בארץ נמכרים ארבעה סוגים של עדשים: ירוקות, כתומות, שחורות וצהובות . אין הבדלים משמעותיים בערכים התזונתיים בין הסוגים השונים, אולם הבישול משפיע קצת אחרת על הסוגים השונים, השחורות נדבקות פחות ולכן מתאימות יותר להוספה לסלט. העדשים הירוקות לרוב מאבדות את קליפתן במהלך הבישול ולכן מתאימות יותר לתבשילים ומרקים, ואת העדשים הכתומות אין צורך להשרות, מאבדות את צורתן ואת צבען במהלך בישול, כך שגם הן מתאימות יותר לתבשילים ומרקים.
העדשים עשירות בסיבים תזונתיים, המדד הגליקמי של העדשים הינו 40, מדד נמוך, דהיינו קצב עליית הסוכר בדם איטי, לכן מתאים לסוכרתיים, ירידה במשקל ועוד.
מומלץ להנביט עדשים, ולהוסיף אותם כנבטוטים על תבשיל או בסלט, ההנבטה מעלה את כמות הכלורופיל שבעדשים ובשילוב למינרל הברזל שנמצא בעדשים מאוד מומלץ לטיפול במקרים של אנמיה וכן במקרים של תת תזונה.
העדשים עשירות גם במינרל אשלגן אשר תומך גם בפעילויות של המגנזיום, מרכיב תזונתי החיוני לבריאות הלב. אם רמתו של אחד משני המינרלים נמוכה, גם רמתו של המינרל השני תהיה נמוכה בדרך כלל.
חשוב מאוד לשמור על שיווי המשקל התאי של המינרלים ולכן אשלגן ברמה נכונה ומאוזנת חשוב מאוד גם נגד מחלות לב וסרטן.
שימושים נוספים בעדשים: ממרח עדשים, מרק עדשים, סלטים, תבשילים, קציצות ועוד.
ע"פ הרפואה הסינית: מחזקות לב, כליה, טחול וקיבה, טובות להורדת כולסטרול, איזון סוכר, הורדת לחץ דם.

לשיתוף: