במקביל ללמידת התזונה המודרנית בשיטת "תודעה מזינה",
כדי לחוות הצלחה בריפוי מחולי, שחרור מעודף משקל ללא עליה חזרה, הפרעות אכילה, סימפטומים כרוניים לא רצויים ועוד.
מתפתחת מודעות ולמידת "המזון" שמזין אותנו באמצעות המילים שאנחנו בוחרים לומר, להקשיב, לחשוב וכן גם להאמין!
מצאתי שבכל מה שהאמנתי, הצלחתי.
אבל ממש לא כל מה שרציתי ורוצה אני עושה או מצליחה!
ברור לנו שהרצון הוא מרכיב חשוב ביותר. לכן כל מי שמגיע לתהליך ואומר "אני חייב/ת" , "אני צריכ/ה"… מומלץ מיד לעשות תיקון ולומר "אני רוצה", לא חייב/ת ולא צריכ/ה!
אנחנו רוצים למלא את הצרכים שלנו!
האם תתנו לאדם שאתם לא מאמינים בו לפעול בחשבון הבנק שלכם?
האם תעסיקו עובד שאתם לא מאמינים בו בעסק שלכם?
האם תתנו לאדם שאתם לא מאמינים בו להיכנס לבית שלכם?
האם אתם מאמינים בעצמכם?
איך לדוגמא משפט זה ומשמעותו התממש בחיי האישיים?
עוד בילדותי האמנתי שאני בעודף משקל והיה ברור לי שאהיה תמיד "שמנה" כמו "בגנטיקה שלי" חוויתי דיאטות מזיקות, קושי פנימי עצום מול האוכל והפרעות אכילה.
אך בעקבות השינוי שעברתי אני יודעת בוודאות כבר שנים, שלעולם לא אהיה בדיאטה ולא אהיה בעודף משקל שמיותר לי, כשאני אוכלת מה שבא לי.
שיניתי הגדרה, הרגלי מחשבה, שיניתי אמונה.
למרות הרגל מושרש שהיה בי, למרות הגנטיקה ושאר תירוצים.
דוגמא נוספת: כל עוד האמנתי לפרופסור (מוערך מאוד מבחינתי) שלטענתו בלי הורמונים לא אכנס להריון ובנוסף מתוך סיפורים משפחתיים האמנתי שלא אצליח לחוות בקלות הריון, אכן כך קרה!
ככל שלמדתי על השפעת המזון, האמנתי בהשפעת המזון והתזונה, האמנתי בידע שלי, האמנתי בגוף שלי כך שיניתי אמונה בתוכי. התוצאות הרצויות לא אחרו לבוא.
נושאים ככ מסובכים, מלאים בפחדים שגוזלים ממני ככ הרבה אנרגיה וזמן נהפכו לפשוטים!
פשוט גיליתי שאחרי שאני משנה את ההגדרה שבי, האמונה, אני יכולה ולא רק רוצה!
לאורך חיי יש לי עוד דוגמאות רבות ומגוונות מכל התחומים כיצד גילוי האמונה הלא רצויה והשינוי שלה הביא לבחירת תהליך נכון שהוביל להצלחה.
כיצד משפט זה מתחבר גם לתזונה ולבחירת תהליך שיביא אותנו לתוצאה רצויה?
החינוך הקלוקל במיוחד בתזונה, לדעתי, מלמד אותנו כיצד לא להאמין ולסמוך על עצמינו.
לכן מתפתחת תלות, תחושה שצריכים "לשמור" עלינו, הגבלות, כמויות מדודות, יותר נושאים בחיינו מוצאים "פתרון" שנהפך למדדים/ מספרים חיצוניים כמו: משקל, צעדים ועוד. מרב מדדים מתרחקים מעצמינו, מהרווחה, מהאיזון.
כשמודעים לאמונה שקיימת בנו שאינה משרתת אותנו ובתהליך נכון משנים אותה לאמונה רצויה.
בוחרים בדרך, בוחרים בתהליך שיהיה נכון לנו ולא חוזרים שוב ושוב לאותו מקום ותהליך לא רצוי שמרחיק אותנו מהיעד.
למעשה בצורה פשוטה ומדויקת לנו, מערכת הניווט שלנו תוכל "לחשב מסלול מחדש"!
האמונה היא שלנו ואותה אפשר לשנות, גם אם ההורים, הסביבה, החברים, המורים, אמרו/ חשבו/ האמינו אחרת. לכן להאשים את עצמינו או מישהו אחר לא מקדם את השינוי הרצוי לנו.
נכון, מסכימה, יש מקרים ותחומים מורכבים וטראומתיים.
אכן יש מקרים שלא תלויים בנו ובאמונה שלנו, אך גם כאן עבודה עם "האמונה" יכולה ליצור שינוי כלשהו, להקל, לקדם לרווחה- לאושר, להצלחה!
למדתי שמקומות/ תחומים שבהם אני חווה קשיים, אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לאותו מקום לא רצוי ולא מצליחה לחוות את הרווחה והאיזון.
באותם מקומות אני מחפשת את האמונה העמוקה שאינה משרתת אותי ומגלה את אותה אמונה צרובה מעברי, "מאירה עליה" באמפטיה, סובלנות ובאמונה, כדי לומר לה שלום ולא להתראות.
במקומה "שותלת" אמונה חדשה שרוצה להחליפה, אמונה שתוביל אותי לבחור בתהליך שהתוצאה שלו תהיה ההצלחה הרצויה.
חברים, מזמינה אתכם לנסות ולהתנסות, מקסימום זה יצליח, מאמינים?:)
הרצון קודם ליכולת אך האמונה קודמת לשניהם!