לכולם אז גם לי?או לכולם אז למה לי?

את ההקדמה הפעם כתבתי בסוף.
להפתעתי כתבתי מאמר שבנוי משאלות.
אותי השאלות פתחו למחשבה ובחלקן גם מצאתי את התשובות.

שמעתם פעם את המושג כולם?
כולם אמרו שזה טוב,
כולם אז ככה צריך,
ככה כולם נראים, כולם עושים…
מי זה כולם?
יש דבר כזה טוב לכולם?
מי אני בתוך הכולם?
אם לכולם מתאים אז גם לי?
אם כולם עושים אז גם אני?
אם אני עושה משהו שלא נכון לי
רק כי כולם עושים אז אני גם כולם?
אם כך בתוך הכולם יש גם כאלה שלא קשובים למה שנכון להם או
שלא כיף להם ונקראים כולם?
אולי בכולם יש יותר שלא כיף להם מאשר כאלו שכן?
אולי בכולם יש יותר שמצביעים על כך שזו לא הדרך/ שזו הבחירה הפחות מדויקת?
יש בכלל דיוק במילה כולם?
איזה צורך מספק לי לעשות כמו כולם?
לעשות כמו כולם זה אומר שאני לא לבד?
אולי הפחד הוא שגורם לומר ״כולם״ ולעשות כמו כולם?
אולי חוסר האמון בעצמי, באחר, בעולם גורם למילה כולם להרגיש מקום בטוח?

אם פחד וחוסר אמון גורם לכולם להיות מקום בטוח,
אז האם כולם מרגישים בטוח?

אולי כולם הם בריחה מצויינת מתוך הפחד והצורך שלנו דווקא באמון בעצמינו? בהקשבה לעצמינו?

אם כך, אולי ״כולם עושים״
זו למעשה הזדמנות נפלאה דווקא לבדוק מה אני מרגישה? מה היא מערכת האמונות שבי? הפחדים שלי?
אולי ״לעשות כמו כולם״ למעשה מחמיר את החולי, הקיצוניות, ומעלה את הצורך בתשומת לב ליחיד, תשומת לב לעצמי?
אולי נגלה לפעמים שבכולם אין כלום?
ונמצא שבכל אחד מאיתנו יש עולם ומלואו וזכות חיים,

ביטוי, קבלה, בחירה, מחשבה, החלטה, הרגשה, ניסיון…?
אולי כך נחווה פחות פחד, יותר חיים וחיוניות, פחות בדידות יותר ביחד, פחות קיצוניות יותר איזון?
…..
ההקדמה שעברה לסיום:
לאחרונה הבנתי עוד גורם שתרם לי רבות לריפוי חולי פיזי, יציאה מהסבל של הפרעות אכילה והשתחררות ממאסר עולם הדיאטות, מגיל מאוד צעיר
(את הסבל באופן מודע התחלתי בגיל 12)
היו בי השאלות שהעלתי כאן למעלה,
שאלת ״הכולם״ באופן לא מודע, שהתפתחו עם השנים לעבודה מודעת ועם המודעות לחקר, למידת התזונה ולימודים רבים אחרים שהובילו לגילוי הסוד שנמצא אצל כל אחד ואחת מאיתנו, ולפיתוח שיטת ״תודעה מזינה״ דרך שבה השילובים והחיבורים המדוייקים מביאים לשחרור כל המיותר לנו, למטרת האיזון.
מעל עשור של חוויה מרגשת עם אלפים רבים שחווים את הדרך וההצלחה.
מאמינה בי, בך…
כך ניצור ״לכולם״ עולם מאמין, אוהב, ״משוחרר מכל המיותר״ כדי שנחווה את האיכות והחיוניות שפשוט ראויים לנו.
כולם אומרים שאני אופטימית מידי:)
מה דעתך?
לחיי החיוניות:)

לשיתוף: