סטרס (לחץ) כחלק מתפקוד תקין של הגוף

ההגדרה הפיזיקלית ללחץ (סטרס): “עוצמת הכוח המופעל על גוף כלשהו”.
ההגדרה הרפואית ללחץ (סטרס): “גורם פיזי, כימי או רגשי שיוצר מתח בגוף או בנפש ועלול לגרם למחלה”. סטרס היא תחושה שנוצרת כאשר אנו מגיבים לאירועים מסוימים.
זוהי הדרך של הגוף לענות לאתגר ולהתכונן למצב קשה או בעייתי על ידי מיקוד, חוזק, סיבולת ומוכנות. גורמים לסטרס: למעשה יכול להיות כל דבר, זה יכול להיות מלחמה או אסון טבע, ובאותה מידה גם השגרה היומיומית. טריגרים נוספים לסטרס יכולים להיות: שכול, גירושין, מצב כלכלי, זיהום/ מחלה, תזונה לקויה, שיבוש בשעון הביולוגי, עייפות כרונית, כעסים לא מעובדים, אלימות, תוקפנות… וגם אירועים חיוביים כמו לידה, נישואים.
בחיינו ההישגיים אנחנו אוהבים את הסטרס כמאפשר לגמור דברים בזמן / לפעול ביעילות. אבל ברוב המקרים, סטרס הוא זה שגומר אותנו.
ומפה גם ההבדל בין הסטרס כחלק מתפקוד תקין של הגוף לבין סטרס שפוגע במערכות הגוף ויכול לגרום גם להשמנה בדגש על שומן באיזור הבטן.
מה ההבדל בין מצב סטרס”בריא” לבין סטרס שפוגע בבריאותינו?
בכדי להבין את ההבדל בין שני המצבים ואח”כ גם את ההשפעה התזונתית הגדולה שיש למזון בהורדת הסטרס ונזקיו, נבין באופן כללי כיצד סטרס פועל בגופינו.
ישנם כמה שחקנים ראשיים במערכת הסטרס, ראשית מערכת העצבים שמחולקת בעיקרה לשתי מערכות, בצורה כללית מאוד כמובן ורק לשם ההסבר.
מערכת העצבים הסימפתטית:
מערכת זו פעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת הילחם או ברח, מצב החירום. זאת אומרת מאפשרת לפעול בזמן סטרס, מצב שדורש חושים מחודדים, פירוק של סוכר זמין לדם, הגברת דופק לב, הרחבת כלי נשימה, ריכוז, עירנות ועוד.
מערכת העצבים הפרה-סימפתטית:
מערכת זו פעילה בעיקר במצב של מנוחה בגוף ואחראית על מצב של שגרה. היא מווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות הלב. היא אחראית בעיקר על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה, תפקוד תקין של מערכת החיסון!, שיער, ציפוריים, עור…
שחקנים נוספים במערכת הסטרס הן בלוטות האדרנל (יותרת הכליה בשמן העברי) וההורמונים קורטיזול ואדרנלין שמופרשים מבלוטות האדרנל שממקומות מעל הכליות.
המערכת הסימפתטית משפעלת את האדרנלין והקורטיזול, שני הורמונים שלהם תפקידים רבים אך מטרתם לאפשר לגוף לפעול בזמן סטרס. במצב זה יש חשיבות משנית למערכות כמו החיסון, עיכול, הפרשת הורמוני גדילה, שיער עור…
זאת אומרת ההבדל בין סטרס “בריא” לבין סטרס פוגע בבריאות הוא הפיכת הסטרס לכרוני, להבדיל מסטרס (ארועים) חולפים, קצובים/ זמניים. כך שבסטרס לאורך זמן במצב כרוני ישנה פגיעה במערכות חשובות בגוף כמו העיכול והחיסון. ישנה פגיעה בחילוף החומרים ועוד.
סטרס כרוני נקרא גם עייפות בלוטת האדרנל מכיוון שבלוטות האדרנל מתעייפות מלהפריש קורטיזול ואדרנלין שמופרשים בזמן הסטרס.
סימפטומים וסימנים של סטרס/ עייפות בלוטות האדרנל:
פגיעה במטבוליזם, נטייה לעלות במשקל וחוסר יכולת להוריד, במיוחד סביב המותניים [השמנה מרכזית], עייפות וחוסר אנרגיה, אלרגיות, שפעות תכופות, בעיות פוריות, דלקות פרקים, מחלות אוטואימוניות שונות, דיכאון, קושי להתרכז, ירידה בזיכרון, צורך בקפה או במעוררים אחרים כדי להתחיל את הבוקר, קושי לקום בבוקר, חרדות…
מצב של סטרס בגוף ונזקיו, יכול גם להתקיים אצל אנשים שאינם מנהלים אורח חיים דורשני ועמוס. מכיוון שתזונה לקויה והרגלי התזונה לכשעצמם יוצרים מצב של סטרס כרוני בגוף ואיתם הנזקים. לפני שאתן דוגמאות להרגלים ותזונה יוצרת סטרס או מפחיתה, אציין ששינה בלילה מהותית וחשובה לבריאות ולהפחתת הסטרס הדגש על שינה בלילה ולא ביום! אנשים שעובדים במשמרות וישנים ביום ולא בלילה צריכים להקפיד עוד יותר על הרגלי תזונה נכונים.
תזונה והרגלי תזונה יוצרי סטרס / מעוררי המערכת הסימפתטית:
הרגלי אכילה כמו: צום / ארוחות רחוקות אחת מהשנייה, אכילה תוך כדי פעולות אחרות , לעיסה לא מספקת של המזון.
מזון יוצר דלקת (תזונה אנטי דלקתית תומכת במטבוליזם, שומרת על גוף צעיר- אנטי איג’ינג, מקטינה את ההסתברות למחלות ומאפשרת גם ירידה במשקל), מזון יוצר חומציות, pH<7,
פחמימות פשוטות (בעיקר סוכרים), שומן רווי, ערך גליקמי גבוה, מזון מעובד (ככל שמזון מעובד הוא מאבד מרכיבים חיוניים לתפקוד המערכות), קפאין, אלכוהול, חומרים משמרים/ ממתיקים מלאכותיים, דיאטות לא נכונות= חסרים תזונתיים ועוד.
הרגלי תזונה מפחיתים סטרס
ארוחות קטנות ותכופות= מניעת היפוגליקמיה, ירידת סוכר מהירה בדם יוצרת סטרס,
דפוסי אכילה נכונים כמו, אכילה ליד שולחן, אכילה איטית וכן לעיסה מספקת של המזון טרם בליעתו, מתן תשומת לב למזון הנאכל…
תזונה מפחיתה סטרס: יותר צומח פחות חי- תזונה עשירה בחלבון מן החי גורמת למתיחות ולקשיים בשינה, לעומת ארוחה צמחונית בעלת אפקט מרגיע.
תזונה מהצומח עשירה בנוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) תזונה מלאה (לא מעובדת) מהצומח ברובה גם אנטי דלקתית, תזונה מהצומח ברובה יוצרת בסיסיות וע”י כך מורידה את רמת החומציות בגוף, העלאת החיוניות, הערנות והריכוז (מילוי חסרים תזונתיים, קל לעיכול ).
תזונה מלאה שנכונה גם להפחתת נזקי הסטרס מכילה: דגנים מלאים, קטניות, גרעינים ואגוזים, ירקות מכל הצבעים, עלים ירוקים ונבטים (עליית סוכר מתונה בדם ולאורך זמן מונעת סטרס)
מילוי חסרים תזונתיים, מאפשר מטבוליזם תקין, פינוי רעלים, תפקוד תקין של הגוף בכלל ומערכת החיסון בפרט, מזון טרי כמה שאפשר – מעובד מאבד!
פחות חומרים משמרים, פחות רעלים, פחות חומציות יוצרת דלקת….
עיכול קל יותר= יותר אנרגיה לפעולות חיוניות אחרות של הגוף, יותר ערנות, יותר ריכוז, פחות סטרס!!!
שתיית מים כ-2.5 ליטר ביום.
מתוך כל הרשימה הכללית, ישנם מזונות וטיפים ספציפיים יותר להפחתת בסטרס. כמו גם התאמת תוספי תזונה במקרה הצורך.
חשוב מאוד לציין שלמצב סטרס יש חלק נפשי אפשרי ונרחב. אך מתוקף המומחיות שלי התייחסותי בעיקר לחלק התזונתי שמשפיע.
אנחנו צריכים ללמוד לנהל את הסטרס בחיינו ולשים דגש על ההרגלים והתזונה שלנו.
לסיום נקודה לתשומת לב:
מחקרים קליניים מוכיחים שסטרס לא נוצר מגורמים חיצוניים, אלא כתוצאה מהפרשנות שאנחנו נותנים לגורמים האלה.
לדוגמא מחשבה כמו “אין סיכוי שאני אצליח לסיים משימה מסויימת בזמן” יוצרת את הסטרס.
בהבנה שהפרשנות היא זאת שמכניסה למתח, אפשר לנסות לנטרל אותה, כדי להמעיט את המצבים האלה, או לפחות לקצר אותם= לחשוב אופטימי!

לשיתוף: