אני כל כך אוהבת את הגוף שלי.
כן, אני גם מבסוטית מאיך שהוא נראה.
אבל אני אוהבת אותו הרבה יותר בגלל מי שהוא.
הגוף שלי הוא הבית הראשון שלי, בחיים.
חיים מדהימים מתרחשים בתוכי.
הוא עבר איתי כל כך הרבה.
התמודד, הגיב, ספג, הגן עליי.
גם כשפגעתי בו, לא הקשבתי, או זלזלתי בו.
ככ לא מובן מאליו!
במשך שנים חייתי באשליה שגוף הוא
כמו ציור של בית על נייר, דו־מימד.
לצייר לי בית יפה,
ואז לחיות במאבק בניסיון להיכנס ולגור בו.
מילדות – פחד מוות מגנטיקה להשמנה, דרך הפרעות אכילה ומאסר עולם של דיאטות.
והגוף?
הוא נשאר איתי. הוא תמיד היה לטובתי.
רק ש״לא ראיתי אותו ממטר״.
כשהתחלתי לחקור ולהכיר אותו באמת,
פיזיולוגיה, פתולוגיה, החיבור הרגשי, התזונתי והתודעתי,
גיליתי את החיים שבתוכי.
את הזכות לנהל אותו לא דרך כפייה,
אלא דרך בחירה, הקשבה, קבלה וחופש.
וכן, ״על הדרך״, גם קיבלתי ואהבתי יותר את המראה החיצוני.
אבל דימוי גוף חיובי הוא קודם כל לכבד את החיים.
להכיר את הצרכים ולנהל בכבוד את הבית.
לראות את הגוף בתלת־מימד ולא כציור.
את החיים השלמים ולא את הפוסטר.
אפשר להיראות ״מושלם״ מבחוץ ולחיות בפנים במאבק, סלידה, הימנעות ורעב רגשי.
יש נטייה להילחם בסימפטומים כמו גם עודף משקל,
שלמעשה תפקידם הוא להחזיר אותנו אליו, אל הבית, החיים בתוכינו- הגוף שלנו.
החיים זועקים לנו: לחזור הביתה.
גם כשהגוף מרגיש כאילו הוא ״מתפרק״, במקום לכעוס או לפחד
אני מתפעלת מהיכולת שלו להילחם על החיים שלי.
ולי כמנהלת עסק חיי, הגוף, יש תפקיד פשוט, לספק לו מרכיבים חיוניים, לפעול איתו בחמלה, הקשבה,
כדי להקל ולאפשר לגוף החכם שלי, לתפקד, להתאזן, לחיות.
במשפט מהשיר: ״ציירי לך שפם״.
כדי לצייר שפם צריך קודם שיהיה ״לך״.
שיהיה אותי. שיהיה אותך.
מי אנחנו בגופנו?
מתוך היכרות, קבלה, אמון, כבוד ,
וחיבור בין כל דרכי ההזנה פנימה, אפשר להשפיע באהבה גם על המראה מבחוץ.
מעריצה את החיים שבי.
אין לי שליטה על החיים. לא ציפיות ולא התניות!
אבל יש לי את עוצמת ההשפעה עליו.
זו זכות שהיא חובה.
הגוף שלי ואני, אנחנו ביחד עד הסוף.
מאמינה שהוא תמיד בעדי.
לחזור הביתה.
לכבד את הבית.
להקשיב כמיטב יכולותינו בכל רגע לחיים.
זו תודעה מזינה.
החיים הם כרגע ואינם מובנים מאליהם.
מזמינה אותך לראות את הגוף שלך בהתבוננות מכבדת, להיות בעדו ולא נגדו,
להיות אחת/ אחד עם גופך!
לראות את גופך מהזווית שאינה נראית, אבל זו המהותית והמשפיעה ביותר.
לראות את החיים המתנהלים כעת בתוכך, בגופך.
זווית שמשרתת גם את איך שבא לך להרגיש, ומשפיעה גם על הנראות.
*התמונות צולמו השבוע בארוע החתונה של הזוג האהוב והאוהב, הילד שלי עומר וזוגתו יערה.
תודה
לחיי החיוניות:)
