כיצד אנחנו יוצרים רעב רגשי/ אכילה רגשית בחינוך היומיומי?

החיבור בין מזון- גוף- נפש, הוא חיבור טבעי, מבטן, מלידה.
בעשרות השנים האחרונות החינוך הקלוקל בכל מדיה
ואפילו מהנחיות משרד הבריאות גרם וגורם לחיבור הזה להתבלבל.
ונוצר רעב רגשי, מערכת יחסים סבוכה
עם המזון, הגוף והרגש.
כבר בחלק הראשון בסרטון,
כאימא, אני מוסרת לילדה שלי מסר כפול, מצד אחד ע״י אוכל מזיק לבריאות,
שנקרא גם ״אוכל משמין״ אני (כביכול) מעניקה לה פינוק ( אוכל מפנק),
צורך רגשי, ומצד שני אני מציגה דוגמא שכיחה בה אני כביכול בדיאטה ואסור לי פינוק.
לאימא לא מגיע פינוק? פינוק ואהבה לא מגיעים לכולם?
הסרטון ממשיך ומציג על קצה המזל דוגמא קטנה של יצירת רעב רגשי
שמתקיימת מבלי שנשים לב ביומיום מתוך מסרים
והקניית הרגלים שגויים לצורך גוף נפש האדם.
הילדה שלי (חיימשלי:)) המציגה בסרטון היא למעשה גם כל אחת ואחד מאתנו,
כולנו גם ילדים. ההימנעות מאוכל מזיק אינה פותרת ואף יכולה להחמיר רעב רגשי.
הפתרון לכך נמצא בשיטת ״תודעה מזינה״.
ובספר שיצא כעת לאור בהוצאת ידיעות אחרונות ״לא משמינים מאוכל״.
ביחד נצליח לשנות מתודות חינוכיות קלוקלות הפוגעות באיכות חיינו. כדי שנחסוך מאתנו פגיעה בגוף ובנפש, נחסוך הרבה זמן וכסף ונרוויח את החיים, הבחירה, החופש, שחרור מכל המיותר, מגיע לנו.
#לחייהחיוניות

לשיתוף: